משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ד

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּפִלָּה פֵּרֶק ד

א חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ--טַהְרַת הַיָּדַיִם, וְכִסּוּי הָעֶרְוָה, וְטַהְרַת מְקוֹם הַתְּפִלָּה, וּדְבָרִים הַחוֹפְזִים אוֹתוֹ, וְכַוָּנַת הַלֵּב.

ב טַהְרַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד: רוֹחֵץ יָדָיו בַּמַּיִם עַד הַפֵּרֶק, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמָן הַתְּפִלָּה, וְלֹא הָיָה לוֹ מַיִם--אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה מִילִין, שְׁהֶן שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה--הוֹלֵךְ עַד מְקוֹם הַמַּיִם וְרוֹחֵץ, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל; הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יָתֵר מִכָּאן--מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה, וּמִתְפַּלֵּל.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, לְפָנָיו; אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַמַּיִם לְאַחֲרָיו, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַחְזֹר לְאַחֲרָיו אֵלָא עַד מִיל. אֲבָל אִם עָבַר מִן הַמַּיִם יָתֵר מִמִּיל, אֵינוּ חַיָּב לַחְזֹר, אֵלָא מְקַנֵּחַ יָדָיו, וּמִתְפַּלֵּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שְׁאֵינוּ מְטַהֵר לִתְפִלָּה אֵלָא יָדָיו בִּלְבָד--בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת, חוּץ מִתְּפִלַּת שַׁחְרִית; אֲבָל בַּשַּׁחְרִית--רוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל. וְאִם הָיָה רָחוֹק מִן הַמַּיִם--מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּלְבָד, וּמִתְפַּלֵּל.

ד כָּל הַטְּמֵאִים--רוֹחֲצִין יְדֵיהֶן בִּלְבָד כַּטְּהוֹרִין, וּמִתְפַּלְּלִין: אַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר לָהֶן לִטְבֹּל וְלַעֲלוֹת מִטֻּמְאָתָן, אֵין הַטְּבִילָה מְעַכֶּבֶת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעֶזְרָא תִּקַּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בִּלְבָד דִּבְרֵי תּוֹרָה, עַד שֶׁיִּטְבֹּל. וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ אַחֲרֵי כֵן, הִתְקִינוּ אַף לַתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא יִתְפַּלַּל בַּעַל קֶרִי בִּלְבָד, עַד שֶׁיִּטְבֹּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטַהְרָה נָגְעוּ בָּהּ, אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתֻרְנְגוֹלִין; וּמִפְּנֵי זֶה תִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעַל קֶרִי לְבַדּוֹ, וְהוֹצִיאוּהוּ מִכְּלָל הַטְּמֵאִים.

ה לְפִיכָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין בִּזְמָן תַּקָּנָה זוֹ, שֶׁאַפִלּוּ זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאָת נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה לְקִרְיַת שְׁמַע וְכֵן לִתְפִלָּה מִפְּנֵי הַקֶּרִי, אַף עַל פִּי שְׁהֶן טְמֵאִין. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן, שְׁאֵין טְבִילָה זוֹ מִפְּנֵי הַטַּהְרָה, אֵלָא מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן תָּמִיד. וּכְבָר בָּטְלָה גַּם תַּקָּנָה זוֹ שֶׁלַּתְּפִלָּה, לְפִי שֶׁלֹּא פָשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה כּוֹחַ בַּצִּבּוּר לַעֲמֹד בָּהּ.

ו מִנְהָג פָּשׁוּט בִּסְפָרַד וּבְשִׁנְעָר, שְׁאֵין בַּעַל קֶרִי מִתְפַּלֵּל עַד שְׁהוּא רוֹחֵץ כָּל בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, מִשּׁוֹם "הִכּוֹן לִקְרַאת-אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (עמוס ד,יב). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָרִיא אוֹ חוֹלֶה שֶׁבָּעַל; אֲבָל חוֹלֶה שֶׁרָאָה קֶרִי לְאֻנְסוֹ--פָּטוּר מִן הָרְחִיצָה, וְאֵין בְּזֶה מִנְהָג. וְכֵן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, אֵין בָּהֶן מִנְהָג, אֵלָא מְקַנְּחִין עַצְמָן וְרוֹחֲצִין יְדֵיהֶן, וּמִתְפַּלְּלִין.

ז כִּסּוּי הָעֶרְוָה כֵּיצַד: אַף עַל פִּי שֶׁכִּסָּה עֶרְוָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַסֶּה לְקִרְיַת שְׁמַע, לֹא יִתְפַּלַּל, עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ; וְאִם לֹא כִסָּה לִבּוֹ, אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס וְאֵין לוֹ בְּמַה יְכַסֶּה, הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלַּל, יָצָא; וּלְכַתְּחִלָּה, לֹא יַעֲשֶׂה.

ח טַהְרַת מְקוֹם הַתְּפִלָּה כֵּיצַד: לֹא יִתְפַּלַּל בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וְלֹא בַּמֶּרְחֵץ, וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא, וְלֹא בָּאַשְׁפָּה, וְלֹא בִּמְקוֹם שְׁאֵינוּ בְּחֶזְקַת טַהְרָה עַד שֶׁיִּבְדְּקֶנּוּ. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--כָּל מָקוֹם שְׁאֵין קוֹרִין בּוֹ קִרְיַת שְׁמַע, אֵין מִתְפַּלְּלִין בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁמַּרְחִיקִין מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם וְרֵיחַ רָע וּמִן הַמֵּת וּמֵרְאִיַּת הָעֶרְוָה, לְקִרְיַת שְׁמַע--כָּךְ מַרְחִיקִין, לַתְּפִלָּה.

ט הִתְפַּלַּל וּמָצָא צוֹאָה בִּמְקוֹמוֹ--הוֹאִיל וְחָטָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָדַק עַד שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל, חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְרָאָה צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹ--אִם יָכוֹל לְהַלַּךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְרְקֶנָּה לְאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת, יְהַלַּךְ; וְאִם לָאו, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין; וְאִם אֵינוּ יָכוֹל, יַפְסִיק. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִין בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁכָר, וְלֹא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֻרְיָס בְּעֵת עִפּוּשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רָע, אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם טָהוֹר.

י דְּבָרִים הַחוֹפְזִין אוֹתוֹ כֵּיצַד: שְׁאִם הָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו, לֹא יִתְפַּלַּל. וְכָל הַצָּרִיךְ לִנְקָבָיו וְהִתְפַּלַּל--תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְרָכָיו. וְאִם יָכוֹל לְהַעְמִיד עַצְמוֹ כְּדֵי פַּרְסָה, תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה; וְאַף עַל פִּי כֵן, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִתְפַּלַּל, עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה, וְיִפְקֹד נְקָבָיו וְיָסִיר כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְכָל דָּבָר הַטּוֹרְדוֹ--וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל.

יא מִי שֶׁגִּהַק וּפִהַק וְנִתְעַטַּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ--אִם לִרְצוֹנוֹ, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה; וְאִם בָּדַק גּוּפוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלַּל וּבָאוּ לְאֻנְסוֹ, אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם. נִזְדַּמַּן לוֹ רֹק בִּתְפִלָּתוֹ, מַבְלִיעוֹ בִּטְלִיתוֹ אוֹ בְּבִגְדוֹ; וְאִם הָיָה מִצְטַעֵר מִכָּךְ, זוֹרְקוֹ בְּיָדוֹ לַאֲחוֹרָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעַר בַּתְּפִלָּה, וְנִמְצָא טָרוּד. יָצָא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה כִּשְׁהוּא עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ--שׁוֹתֵק עַד שֶׁתִּכְלֶה הָרוּחַ, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ.

יב בִּקַּשׁ לְהוֹצִיא רוּחַ מִלְּמַטָּה, וְנִצְטַעַר הַרְבֵּה וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַעְמִיד עַצְמוֹ--מְהַלֵּךְ לְאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַמְתִּין עַד שֶׁתִּכְלֶה הָרוּחַ; וְאוֹמֵר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יְצַרְתָּנוּ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים--גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, חֶרְפָּתֵנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ, חֶרְפָּה וּכְלִמָּה בְּחַיֵּינוּ, תּוֹלֵעָה וְרִמָּה בְּמוֹתֵנוּ; וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וּמִתְפַּלֵּל.

יג הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנָטְפוּ מֵי רַגְלָיו עַל בִּרְכָּיו--מַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלֶה הַמַּיִם, וְחוֹזֵר לִמְקוֹם שֶׁפָּסַק; וְאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כָּל הַתְּפִלָּה, חוֹזֵר לָרֹאשׁ.

יד וְכֵן הַמַּשְׁתִּין מַיִם--שׁוֹהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל; וּמִי שֶׁהִתְפַּלַּל, שׁוֹהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וְאַחַר כָּךְ מַשְׁתִּין, כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹק דִּבְרֵי תְּפִלָּה מִפִּיו.

טו כַּוָּנַת הַלֵּב כֵּיצַד: כָּל תְּפִלָּה שְׁאֵינָהּ בְּכַוָּנָה, אֵינָהּ תְּפִלָּה; וְאִם הִתְפַּלַּל בְּלֹא כַּוָּנָה, חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. מָצָא דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת וְלִבּוֹ טָרוּד--אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלַּל, עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ. לְפִיכָּךְ הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ, וְהוּא עָיֵף אוֹ מֵצֵר--אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלַּל, עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ: אָמְרוּ חֲכָמִים, שְׁלוֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁיָּנוּחַ וְתִתְקָרַר דַּעְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל.

טז כֵּיצַד הִיא הַכַּוָּנָה--שֶׁיְּפַנֶּה לִבּוֹ מִכָּל הַמַּחְשָׁבוֹת, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְכַוַּן אֶת לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל, בְּנַחַת וּבְתַחֲנוּנִים. וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּפִלָּתוֹ כְּמִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא מַשּׂאוּי, מַשְׁלִיכוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט אַחַר הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִפָּטֵר. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְשָׁעָה אַחַר הַתְּפִלָּה, וּמַאֲרִיכִין בַּתְּפִלָּה שָׁעָה.

יז שִׁכּוֹר--אַל יִתְפַּלַּל, מִפְּנֵי שְׁאֵין לוֹ כַּוָּנָה; וְאִם הִתְפַּלַּל, תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה--לְפִיכָּךְ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁיִּתְרוֹנֵן מִשִּׁכְרוּתוֹ. שָׁתוּי, אַל יִתְפַּלַּל; וְאִם הִתְפַּלַּל, תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. אֵיזֶה הוּא שִׁכּוֹר, וְאֵיזֶה הוּא שָׁתוּי--שִׁכּוֹר, זֶה שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְדַבַּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ; וְשָׁתוּי, שֶׁיָּכוֹל לְדַבַּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵינוּ מִשְׁתַּבֵּשׁ. אַף עַל פִּי כֵן, הוֹאִיל וְשָׁתָה רְבִיעִית יַיִן--לֹא יִתְפַּלַּל, עַד שֶׁיָּסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו.

יח וְכֵן אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלַּל לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס--אֵלָא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְלֹא מִתּוֹךְ דִּין הֲלָכָה, אַף עַל פִּי שְׁהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא לִבּוֹ טָרוּד בַּהֲלָכָה--אֵלָא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה שְׁאֵין בָּהֶן עִיּוּן, כְּגוֹן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת.

יט תְּפִלּוֹת שֶׁלִּפְרָקִים כְּגוֹן תְּפִלַּת מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּתְפִלַּת הַמּוֹעֲדוֹת--צָרִיךְ לְהַסְדִּיר תְּפִלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ.

כ הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, וְהִגִּיעַ זְמָן הַתְּפִלָּה--מִתְפַּלֵּל בְּרָכָה אַחַת, וְזוֹ הִיא: צָרְכֵּי עַמְךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּין, וְדַעְתָּן קְצָרָה; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

כא וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ, כִּשְׁהוּא מְהַלֵּךְ; וְאִם יָכוֹל לַעֲמֹד, עוֹמֵד. וְכִשְׁהוּא מַגִּיעַ לַיִּשּׁוּב, וְתִתְקָרַר דַּעְתּוֹ--חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כְּתִקְנָהּ, תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?