משנה תורה מנוקד - ספר המדע - הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י

משנה תורה - ספר המדע - הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת עֲבוֹדָה זָרָה פֵּרֶק י

א אֵין כּוֹרְתִין בְּרִית לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם שָׁלוֹם וְנַנִּיחַ אוֹתָם לְעָבְדָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז,ב): אֵלָא יַחְזְרוּ מֵעֲבוֹדָתָהּ, אוֹ יֵהָרְגוּ. וְאָסוּר לְרַחַם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תְחָנֵּם" (שם). לְפִיכָּךְ אִם רָאָה גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹבֵד אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, לֹא יַעֲלֶנּוּ; רָאָהוּ לָקוּחַ לָמוּת, לֹא יַצִּילֶנּוּ. אֲבָל לְאַבְּדוֹ בְּיָדוֹ, אוֹ לְדָחְפוֹ לְבוֹר, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ מִלְחָמָה.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּגוֹי. אֲבָל מוֹסְרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּינִים, וְהָאֲפֵיקוֹרוֹסִין--מִצְוָה לְאַבְּדָן בַּיָּד, וּלְהוֹרִידָן עַד בְּאֵר שַׁחַת: מִפְּנֵי שְׁהֶן מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמְסִירִין אֶת הָעָם מֵאַחֲרֵי ה', כְּיֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי וְתַלְמִידָיו, וְצַדּוּק וּבַיְתּוֹס וְתַלְמִידֵיהֶם--"שֵׁם רְשָׁעִים, יִרְקָב" (משלי י,ז).

ג [ב] מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאָסוּר לְרַפֹּאות עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַפִלּוּ בְּשָׂכָר; וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מֵהֶן, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם אֵיבָה--מְרַפֵּא בְּשָׂכָר, אֲבָל בְּחִנָּם אָסוּר. וְגֵר תּוֹשָׁב--הוֹאִיל וְאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ, מְרַפְּאִין אוֹתוֹ בְּחִנָּם.

ד [ג] אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וְשָׂדוֹת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וּבְסוּרְיָה, מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּמַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם שְׁכוּנָה--וְאֵין שְׁכוּנָה, פְּחוּתָה מִשְּׁלוֹשָׁה. וְאֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם שָׂדוֹת; וּבְסוּרְיָה, מַשְׂכִּירִין לָהֶם שָׂדוֹת. וּמִפְּנֵי מַה הִחְמִירוּ בַּשָּׂדֶה: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתַּיִם--מַפְקִיעָהּ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, וְנוֹתֵן לָהֶם חֲנָיָה בַּקַּרְקָע.

ה וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶם בָּתִּים וְשָׂדוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ אַרְצֵנוּ. [ד] אַף בִּמְקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה הִתִּירוּ, מִפְּנֵי שְׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְנֶאֱמָר "וְלֹא-תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ" (דברים ז,כו); אֲבָל מַשְׂכִּיר לָהֶן בָּתִּים, לַעֲשׂוֹתָן אוֹצָר. וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן פֵּרוֹת וּתְבוּאָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, בַּמְּחֻבָּר לַקַּרְקָע; אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיָּקֹץ, אוֹ מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לָקֹץ וְקוֹצֵץ. וּמִפְּנֵי מַה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן--מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז,ב), לֹא תִתֵּן לָהֶן חֲנָיָה בַּקַּרְקָע: שְׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶן קַרְקָע, יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עֲרַאי הִיא.

ו וְכֵן אָסוּר לְסַפַּר בִּשְׁבָחָן, וְאַפִלּוּ לוֹמַר כַּמָּה נָאֶה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ; קַל וְחֹמֶר שֶׁיְּסַפַּר בִּשְׁבָח מַעֲשָׂיו, אוֹ שֶׁיְּחַבַּב דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז,ב)--לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵן בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְהִדָּבֵק עִמּוֹ וְלִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.

ז וְאָסוּר לִתֵּן לָהֶן מַתָּנוֹת חִנָּם, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב--שֶׁנֶּאֱמָר "לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ, אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי" (דברים יד,כא): בִּמְכִירָה, לֹא בִּנְתִינָה.

ח [ה] מְפַרְנְסִין עֲנִיֵּי גּוֹיִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; וְאֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִים בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, וְאַפִלּוּ בְּיוֹם אֵידָם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; וְאֵין כּוֹפְלִין לָהֶן שָׁלוֹם, לְעוֹלָם. וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁלַּנָּכְרִי בְּיוֹם אֵידוֹ, לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם; מְצָאוֹ בַּשּׁוּק, נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם בְּשָׂפָה רָפָה וְכֹבֶד רֹאשׁ.

ט [ו] אֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲמוּרִים, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, אוֹ בִּזְמָן שֶׁיַּד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אָסוּר לָנוּ לְהַנִּיחַ גּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בֵּינֵינוּ; אַפִלּוּ יוֹשֵׁב יְשִׁיבַת עֲרַאי, אוֹ עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִסְחוֹרָה, לֹא יַעֲבֹר בְּאַרְצֵנוּ, עַד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ" (שמות כג,לג), אַפִלּוּ לְפִי שָׁעָה. וְאִם קִבַּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת, הֲרֵי זֶה גֵּר תּוֹשָׁב. וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג; אֲבָל שֶׁלֹּא בִּזְמָן הַיּוֹבֵל, אֵין מְקַבְּלִין אֵלָא גֵּר צֶדֶק בִּלְבָד.

משנה תורה - ספר המדע - הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?